מזל

מחשבות על מזל
יושבת במפגש סופרוויז'ן (מפגשי הדרכה במסגרת סטאז', בהסמכה להיות מאמנות, בשלב המעשי) והתסכול באוויר ניכר.
שלוש מהמאמנות (בסטאז') חולקות אכזבה ותסכול שאין להן מתאמנות.
אחת אפילו עובדת על זה כמטרה אימונית באימון לדוגמא מול הקבוצה.

הייתי שם, לפניי תקופה – לכמה שבועות ארוכים ממש. הרגשתי שאשאר בלי מתאמנים לנצח. הרגשתי שכל העבודה שלי היא לחינם, ומה יהיה עם החלום שלי של להביא ערך ולקדם נשים בקריירה ולעזור להן לצאת ממשבר ומתקיעות?

ואני בטח אהיה שם בתחושה הזאת שוב גם בעתיד… בתקופת יובש כזאת או אחרת, בסיטואציה כזאת או אחרת, שאני רוצה משהו והוא פשוט לא בא.

ובמקרים כאלו יש קול בנו שאומר: "אין לי מזל".

באותו מפגש שיתפתי שיש לי כבר שתי מתאמנות חדשות ויש עוד כמה שיחות מתוכננות לשבוע הקרוב עם מתעניינות.
בדיעבד אני רואה אותן במפגש חושבות "יש לה מזל זאתי…" ומדמיינת אותן שוקעות בתסכול שלהן עוד יותר.

אז מה זה מזל בעצם?
זה די פשוט אבל מהפכני, לא פחות ממהפכני,
מזל הוא רק מוכנות שפוגשת הזדמנות.
תחשבו על זה רגע – שני מרכיבים פשוטים מוכנות והזדמנות שמרכיבות קסם – מזל.

כלומר סיטואציה שמוגדרת כ"מזל" היא בעצם שני דברים שכשעובדים עליהם, וכשהם נפגשים הם יוצרים את הדבר המופלא והמיסתורי שנקרא מזל.
כדי שיהיה לי מזל אני צריכה קודם כל מוכנות,
מה זה אומר?
אני צריכה לדעת מה אני מחפשת ומה אני מבקשת עבור עצמי (מטרה ברורה), ואני צריכה לדעת איפה מחפשים את אותם דברים שאני מחפשת, בין אם זה עבודה חדשה או לקוחות. אני צריכה להיות במקומות הנכונים כדי לשמוע על הזדמנויות, אני צריכה לחפש את ההזדמנויות סביבי – באופן פעיל.
אני צריכה להיות מוכנה לדבר על מה שאני רוצה בצורה ברורה, בכל מקום (לא תמיד אפשר מטעמי דיסקרטיות אבל זה שולי), בכל סיטואציה, ולהיות מאוד מדויקת עם עצמי ומול אחרים כי בסוף יש לנו קשב מוגבל וכולנו עסוקות.

מוכנות היא לא רק "האם אני עושה את העבודה כדי לקבל את מה שהלב שלי מבקש?" אלא ממש להיות מוכנה לקבל את מה שאני מבקשת. להיות מוכנה בסטניג וגם במיינדסט.
למשל, אם אני רוצה לאמן 4 נשים במקביל, האם אני מוכנה לקבל אותן? אם אני מפרסמת שיש לי אפשרות לקבל נשים גם בזום וגם בקליניקה, הקליניקה צריכה להיות מוכנה ומסודרת, באמת מוכנה.
או אם למשל אני מחפשת עבודה ואני לא יודעת בדיוק מה אני מחפשת ומה גבולות הגזרה שלי והאם אני מוכנה לתפקיד הזה באמת, לשעות שהוא דורש ממני, למיינדסט ולמיומנויות שהוא מחייב?

האם יש לי את כל מה שצריך כדי לקבל את ההצלחה שאני מייחלת לה? כי אם אני לא באמת מוכנה אני ככל הנראה לא אעשה את הצעדים הנדרשים כדי להתכונן, אני לא אכין פיץ' מעלית ואני לא אספר לכל החברים שלי בדיוק מה השירות שלי ומי הקהל יעד שאני הכי רוצה שיגיע אליי, ואני לא אשתף את הפוסט שהוא מדויק לי בפלטפורמות הנכונות, שוב ושוב, שבוע אחרי שבוע גם כשאין תוצאות בשטח, ואני גם לא יהיה במודעות ובפתיחות לראות את ההזדמנויות – את אותה הצעת עבודה או את אותה בקשה של מישהי שרק ביקשה הכוונה או עצה, אבל היא הלקוחה האידאלית שלך.

אם אני מוכנה, כשאני יודעת בדיוק מה אני רוצה שיגיע וגם מוכנה לקבל את זה, ועשיתי את העבודה הנדרשת, אז ורק אז יהיה לי מזל ופתאום יצלצל הטלפון והכל יסתדר.

איפה אתן יכולות לתרום למזל שלכן? שתפו אותי.
כותבת היא אנה הלס, מאמנת אישית (קואצ'ינג) בסטאז' ומאוד נהנת מהמזל שפקד אותה בימים האחרונים אחרי כל העבודה הקשה והמכוונת שעשתה ומודה על כל מתאמנת שמקבלת ממנה ערך. בתמונה: מפתחות הבית והרכב, וכעת גם מפתחות לקליניקה.