כל נדריי

קול תרועה של שופר בבית הכנסת שמעל הגן של הקטן שלי הזכיר לי שאוטוטו ראש השנה
וואו
כבר התחילו להתאמן על תקיעת שופר?
עוד שלושה שבועות תתחיל שוב שנה חדשה
והנה רק אתמול התחילה עוד שנה (הראשון בספטמבר הגיע אחרי קיץ ארוך וחם)
כמה מוזר כמה פעמים מתחילה בעצם שנה חדשה…
על פי המסורת היהודית גם פסח הוא תחילת שנה
ושלא נשכח את השנה הלועזית שאנחנו חוגגים, אם אפשר זו סיבה למסיבה.
הלילה שמנכיח את מעבר הזמן וחילופי השנים.

קריאת השופר זרקה אותי אל הנדרים
קול השופר גרם לי לעצור מלכת
הכניס אותי לכמה רגעים להרהור עמוק

נדרים שהם קצת כמו בורות שאנחנו חופרים לעצמנו בכל תחילת שנה
אנחנו מדמיינים שהן מקפצות

ויוצא לנו לחפור הרבה כאלו
בכל תחילת שנה, בכל התחלה חדשה,
מניחים יסודות עמוקים כאלו לאכזבה
מבטיחים לעצמנו כל מיני דברים גדולים
שאולי באותו רגע אנחנו מאמינים שנעמוד בהם
כמו…
השנה אני מפסיק לעשן
השנה אני לא צועקת על הילדים
השנה אני יורדת את החמש/ עשר/ חמש עשרה קילו המיותרים שאני סוחבת איתי
השנה אני מסיימת את התואר… השנה אני מוצאת אהבה…

רב הנדרים הללו הם בורות עמוקים במסווה של מטרות, במסווה של מקפצות
לפעמים יש לנו סיכוי קטן לממש את חלקן.
אם המטרה שלנו ראלית, מדידה וכשהיא מגיעה עם תוכנית סדורה שמתאימה לנו באמת.
ואם יש לנו סביבה תומכת – הרווחנו, מוטיבציה לבדה לא תחזיק. היא לא תספיק.

התורה הבודהיסטית מספקת לנו פרספקטיבה קצת שונה על התחלות.
למעשה בכל נשימה ונשימה אנחנו מתים ונולדים מחדש.
כך שבכל יום, או יותר נכון ממש בכל נשימה אנחנו בוחרים, או לפחות יש לנו הזדמנות לבחור מי אנחנו רוצים להיות.
וכמו שמצב הרוח שלנו יכול בשנייה להשתנות כשמישהו חותך אותנו בכביש או לחלופין כשקיבלנו מחמאה, כך אני בוחרת בכל רגע ממש מי אני רוצה להיות.
כך אני מציבה לי מיקרו יעדים, יומיים, דקתיים, אפשרות הרהור ומבט מחודש עליי.
ממש כל נשימה יש לי הזדמנות לבחור מחדש לקפוץ במיני מקפצה, להתעלות, להיות האדם שאני רוצה להיות.

וגם אם סטיתי וחתכו אותי בכביש, יש לי אפשרות בנשימה הבאה לבחור לנשום עמוק ולשחרר, רק ברגע הזה לא לקלל.
יש לי הזדמנות תוך כדי סיבוב המפתח בדלת הבית אחרי יום עבודה, לנשום, להיזכר, לעצור ולבחור מי האדם שיכנס בדלת לברך את הילדים.
יש לי הזדמנות כל נשימה לחמול על האשה שמסתכלת עליי במראה, לבחור לאהוב אותה ללא תנאי או לבחור מה היא אוכלת כרגע, רק ברגע זה ממש, אוכל שיהיה ראוי להזנה מיטבית שלה. וזוהי רק דוגמא קטנה.
אנחנו חיים רק כאן ועכשיו ויש לנו אפשרות לנדור בכל רגע ורגע נדרים קטנים, במקום לחפור לעצמו בורות גדולים של אכזבה.
כל יום מחדש.
לחיי התחלות חדשות.