מטרות, יעדים והחיים הטובים

כל החיים מלמדים אותנו שהצלחה בחיים מתאפשרת על ידי הגדרת יעדים. כל חיי הצבתי לי מטרות ויאללה בראבק להשיג אותם. כן, אני בן אדם מאוד השגי. ועד כה זה איפשר לי איזה מרחב של שקט, משהו כזה שמקנה בטחון. שבעצם אני יודעת לאן אני הולכת ואני טובה בלהשיג את מה שאני רוצה.

לאט לאט הבנתי שעם החיים האמיתיים, אלו שאחרי התואר, אלו שיש בהם כבר ילדים ומשפחה וזוגיות הדברים הם לא כל כך פשוטים. ותכלס הם לא באמת היו כאלו גם קודם. פשוט אז עוד לא ראיתי את זה…

החיים הם מה שקורה כשמתכננים תוכניות

ועכשיו אני מבינה, לאט לאט שלא הכל מתיישב במשהו שאפשר להגדיר כמטרה או יעד מספרי, והחיים כמו החיים הם מה שקורה כשמתכננים תוכניות. לא? ובשנה הנוכחית פשוט הבנתי שזה לא משנה הדבר הזה בקצה. היעד כבר פחות משנה. ואנחנו לא באמת שולטים בתוצאה. ואם לומר את האמת, לא נהנתי בתהליך השגה של מרבית המטרות שלי בחיים. לא נהנתי בדוקטורט שלי רוב הזמן, אבל צלחתי את זה ויש לי את התעודה. ולמדתי המון דברים בדרך וגדלתי והתגברתי על קשיים וגם הייתי במקומות יפים והרווחתי המון (לא כסף) אבל בכל זאת, אולי אם הייתי מקשיבה יותר פנימה הייתי מבינה שזו לא הדרך. שלא תבינו אותי לא נכון, לא הייתי משנה כלום כנראה אם הייתי חוזרת אחורה, זה לא עניין של חרטה, בכלל לא. פשוט היום אני מבינה את החיים קצת אחרת, כמו כולנו, אנחנו משתנים.

בחירת מטרה חדשה

אז מה צריכה להיות המטרה שלנו בחיים בעצם? או אולי אנחנו צריכות לזנוח לחלוטין את הניסיון לשים מטרות?

ולמה פתאום אני חכמה גדולה? ואיך יש לי פריווילגיה עכשיו לומר לאחרים להפסיק לרדוף אחרי מטרות? אז אני לא חכמה גדולה. כל חיי שמתי לי יעדים. כל שנה מגיל מאוד צעיר החלטתי בתחילת שנה מה אני רוצה להשיג. כמה ספרים אני רוצה לקרא, כמה חופשות אני רוצה לעשות, כמה קילוגרם אני רוצה לרדת, כמה כסף אני רוצה לחסוך. והייתי בוחנת את הרשימה הזאת פעם בכמה חודשים ורואה שאני על הגל, ואיפה כדאי להשתפר. ולמען האמת ברוב השנים השגתי את המטרות שלי.

זה כלי מעולה. אני מאוד ממליצה, זה מכוונן את המוח למה שאני אנחנו רוצים להשיג. חשוב לשים מטרות בכל תחומי החיים, כך אנחנו ממלאים יותר מצורך אחד ומתקדמים לא רק בקריירה או בצבירת הון אלא גם בהורות שלנו, בזוגיות שלנו, אנחנו מרחיבים את הידע שלנו ועוד…

שוכחים איך אנחנו רוצים להרגיש

אבל בתכלס לפעמים אנחנו קצת שוכחים שמה שחשוב באמת זה איך אנחנו רוצים להרגיש. אנחנו לא חיים בעתיד ואם נהיה כנים תחושת הוואו של השגת היעד היא מאוד מאוד קצרה. ודווקא האנשים ההשגיים גם לא יודעים לחגוג (אני יודעת, אני בדיוק כזאת).

אז בתכלס, אנחנו שוכחים לבדוק איך אנחנו רוצים להרגיש. מכיוון שאנחנו חיים כאן ועכשיו זה הדבר החשוב ביותר. הרי בסוף החיים הם לא קיר עם תעודות ואף אחד לא סופר לנו כמה קילוגרם אנחנו שוקלים או כמה ספרים קראנו, בסוף החיים הם אוסף של רגעים ויש לנו רק בחירה אחת ומחויבות אחת לעצמנו, להציב לנו מטרה אחת קבועה – לבדוק עם עצמנו איך אנחנו מרגישים ולפעול קודם כל מהמחויבות הזאת. אחרי שאתם בודקים שאתם בסדר בפן הזה, עופו להגשים חלומות ורוצו להציב לכם מטרות בכל תחומי החיים ולכו להגשים!