לוותר על התקווה

השלב הראשון, ההתחלה של ההתחלה
היא ויתור על התקווה

ויתור על התקווה???

דווקא כשאתה במקום הכי נמוך
תהיה שם
תהיה "לגמרי תשוש"
אם אתה מרגיש חרא, תרגיש את החרא, תריח את החרא
תאמץ אותו קרוב לליבך

דווקא כשאין רוח במפרשים
דווקא אז לוותר על התקווה
להיות שם, רגוע
עם האי וודאות
עם העירפול

ורק כשנהיה שם נוכל לקבל במלוא מובן המילה את אי הוודאות של החיים
ואת הארעיות של כל מה שקורה

————–

אני מודה, אני מכורה לתקווה, וחיפשתי אותה מאוד לאחרונה
חיפשתי דרך להחליש ולעמעם את חווית הקושי של האובדן

אבל התקווה היא דבר טריקי
היא גוזלת מאיתנו את ההווה

אם נוותר על התקווה נבין שאנחנו מסוגלים לא לדלג מעל עצמנו
ולהיות כאן, כאן ועכשיו. מבלי לברוח מהכאב.

"להרגע עם רגע ההווה, להרגע עם חוסר התקווה, להרגע עם המוות, לא להתנגד לעובדה שהדברים מסתיימים, שהדברים חולפים, שלדברים אין מהות שמחזיקה לנצח, שהכל משתנה כל הזמן – זה המסר הבסיסי" מתוך "כשהדברים מתפרקים" פמה צ'ודרון